בורזוי ממשפחת כלבי הרוח

פוסט שנכתב לבקשת יוגב עופר בפברואר 2020 בשביל פרסום בקבוצה של אילוף כלבים ובשביל הכרות עם הזגע שלי - הבורזוי

הרבה שואלים אותי על הגזע ״שלי״ אז החלטתי לפרסם את המאמר שכתבתי לפני שנה וטיפה קיצרתי, אבל זה ארוך כי הכל חשוב :)

בורזוי ממשפחת כלבי הרוח

על היצור המדהים והאצילי, האריסטוקרט המלכותי בין הגזעים שמשוייך לצארים הרוסיים ולאנשי האצולה הרוסית. כלב מעודן ובאותו זמן גם מרשים וחזק שמעורר השראה אצל אנשי הרוח מכל התקופות של קיומו והעדות לזה היא כמות מכובדת של יצירות אומנות שונות עם דמויות של הכלבים המדהימים האלה, כולל פסלים ויצירות שונות אחרות. גם היום הרבה מבעלי בורזוי שייכים לעולם האומנויות השונות: ציירים, פסלים, מוזיקאים, שחקנים, וכו׳.

אגב הפירוש של השם ״בורזוי״ אומר לנו הרבה על האופי שלהם ״בורזוי״ בתרגום מהרוסית - חצוף, חסר מצפון :) כן כן.. ככה הם בדיוק! אתם פה בשבילם ובשביל לשרת אותם!

נתחיל בהיסטוריה של הגזע

האצולה הטטרית אימצה את הציד עם כלבי הזריזי מותניים מהערבים, שחלק מהאדמות שלהם נכבשו על ידי טטר-מונגולים במאה ה-13.

אצילי רוסיה שהתגוררו בסמוך למכרז אסיה, הבינו את הקסם של הציד עם כלבי הרוח ורצו ליצור זן חדש של כלבים שישא בגנים שלו את האיכויות של כלבי הרוח עם הדרישה ליכולת לצוד בשטחים לא גדולים של שדות קטנים יחסית ובין יערות.

הכלב היה אמור להיות מהיר, אמיץ וחזק, עם יכולת לזינוק למרחקים קצרים ומותאם לאקלים של רוסיה המושלגת בתקופת החורף הקרה. אחת הדרישות של אנשי האצולה הייתה גם הנראות של הכלבים. כיאה לאנשי האצולה מהמעמד הגבוהה, הם דרשו כלב שגם יראה ככה ויראה את הפאר והאצילות שלהם. שנת 1600 יכולה בהחלט להיקרא שנת הולדתו של בורזוי, כשהצאר בוריס גודונוב, שלח שגרירים לשייח עבאס הפרסי הראשון ובין המתנות שנשלחו, היה גם זוג כלבי רוח רוסיים - בורזוי. בשנת 1888 יצא הסטנדרט (או התקן) הראשון והמוצלח של הגזע שנכתב על ידי Ermolov.

הבורזוי עבר הרבה מאוד קשיים בגלל המהפכה ומלחמת העולם השנייה ואפשר להגיד שכמעט נכחד.

עברו 100 שנים ו…. אני התאהבתי בגזע הבורזוי :)

הכל התחיל בשנת 1988 כשהייתי ילדה בת 12. אמא שלי ואני עברנו ליד פארק בעיר מולדתי סנט-פטרסבורג, רוסיה (כן, כמובן :) ) וראינו בורזוי שטייל שם עם בעליו, שאלנו מה זה היצור המופלא והנדיר שלא ראינו כמותיו והשאר היסטוריה... אז לקחנו את הבורזוי הראשון שלנו Antei ואני צללתי צלילת ראש לעולם הזה שכלל ידע של כל השמות והפדיגרי של הכלבים של התקופה ההיא, טיולים משותפים עם אנשי הבורזוי כל סוף שבוע, השתתפות במרוצי שדה, תערוכות וסתם מפגשים כדי לדבר על התוכניות ועל הכלבים שלנו.

בשנת 1998 אני עברתי לגור בישראל והכלבה האחרונה והכי אהובה שלי Roskosh נשארה ברוסיה עם אמא שלי. היא הייתה כבר מבוגרת ולא יכלתי לקחת אותה איתי ועוד לאקלים החדש והמוזר הזה של ישראל.. היא נפטרה בשנת 2001.

בתקופה הזאת בישראל היה לי כלב שלקחנו מצער בעלי חיים, הוא היה זאב לבן מאוד יפה ומרשים, אבל אני תמיד חיפשתי את הבורזוי בכל מקום, הלכתי לתערוכות פה בארץ כדי לפחות לראות אותם שוב, חיפשתי באינטרנט והסתכלתי על התמונות הישנות של הכלבים שלי, ואפילו חלמתי עליהם ובכיתי בלילות. כן, כן, זה נשמע מוזר אולי, אבל כשבורזוי הופך לחלק בלתי נפרד ממך, כבר אין דרך חזרה!

אני אישית אוהבת בהם הכל! דבר ראשון את המראה המרהיב שלהם, אני גם אומנית וציירתי הרבה רישומים ותמונות שלהם. כל פעם שאני מסתכלת על איך שהם שוכבים בפוזות המוזרות שלהם, אני רוצה לצייר אותם או לפחות לצלם אותם.

בורזוי זה גזע שקט מאוד בבית, כמעט ולא נובח כלל, הפרווה שלהם ללא ריח כלבי נפוץ, היא רכה כמו משי ואפשר להגיד שהם לא מהכלבים האלרגניים, אבל כמובן צריך לנסות ולבדוק התאמה אישית.

הפרווה לא מצריכה טיפול מיוחד, את צאר הזכר שלנו, שהוא הכי שעיר פה בבית, אני מסרקת פעם לשבוע או 10 ימים או אפילו שבועיים.

רוחצת רק לפני תערוכה 2-4 פעמים בשנה או במידת הצורך כמובן. אומרים על הפרווה שלהם שהיא מתנקה בעצמה וזה נכון, אפילו בוץ יכול פשוט להתייבש וליפול ועם הברשה זה כבר נראה יחסית נקי, אבל כמובן אפשר לשטוף להם את הרגליים הארוכות או לנגב עם מטלית וזה הכל, מאוד נוח לדעתי.

והאם יש לנו מלא שערות בבית מהכמות הבורזוי שיש לנו? לא ממש, בבוקר אני אוספת עם מגב את השיערות שהסתברו במסדרון, יוצא לי בכמות משהו בגודל כף היד שזה לא נורא בהשוואה לכלב הקודם שהיה לנו למשל.

יש להם נשירה יותר גדולה פעם או פעמיים בשנה, אצל נקבות יש יותר נשירה, לזכרים פחות והשיער של הזכרים יותר מלא ומרשים, הם ״הטווסים״ כמו שאני אומרת.

האופי האופייני של בורזוי הוא רגוע, נוח ואוהב אנשים, ילדים, ליטופים, יחס.

הם באים לפגוש את הבעלים או אורחים עם ״חיוך״ מיוחד של בורזוי שזה חשיפת השיניים שנראה קצת מפחיד ואנשים שלא מכירים את התופעה הזאת, אבל אנחנו מסבירים שהם עושים את זה כששמחים או כשהם מבקשים משהו לא כל הבורזוים יודעים לעשות את זה, אם ההורים ״חייכנים״ בדרך כלל גם הגורים יהיו כאלה.

הם די מתאימים לחיות בבית עם ילדים, הם עדינים איתם ומבינים את הגודל שלהם ומשתדלים להתאים את עצמם לכל מצב.

הם חיים לרוב בהרמוניה מושלמת עם כל החיות שיש בבית. לנו תמיד יש גם חתולים ביחד עם בורזוי והכלבים שלי לא מתנפלים על החתולים בחוץ למשל.

היו לנו גם תוכים, שלוים וגם חולדות.. הכל תלוי בחשיפה נכונה בגורות, אסטרטיביות של בעלים, התמדה והשגחה.

בורזוי מאוד עצלנים ואוהבים לישון כמעט יום שלם, אני תמיד אומרת שהם בתרדמת ואפילו בודקת לפעמים אם הם בחיים.. חחח, אבל כשיוצאים לשדה, חוף הים, טבע, גינת הכלבים, אז אנחנו מגלים את היצור המושלם שכל כולו בנוי לריצה מטורפת שאגב יכולה להגיע ל-70 קמ״ש!

בורזוי הם כלבים ענקיים, תוחלת החיים שלהם 10-13 שנים, ויש להם בריאות טובה בדרך כלל. הגובה שלהם מ-70 עד 87 ס״מ בערך, הזכרים גבוהים יותר מנקבות, המשקל שלהם מ-25 ועד 45 קילו בערך. אבל למרות הגודל הם גם מאוד קומפקטיים ויכולים לשכב גם בצורת עיגול בכורסא קטנה, כן! הם אוהבים מאוד ספות!! הם תמיד יעדיפו לשכב על מיטות גבוהות ונוחות ולא על הרצפה.. הם מלכים, לא?

האופי שלהם לפעמים עקשן ולא מקשיב (זוכרים מה הפירוש של השם ״בורזוי״?), לפעמים ברחן ומעצבן, לפעמים תוקפני כלפי כלבים זרים בחוץ, הכל תלוי בכלב ספציפי, האופי האישי שלו גם תלוי בחשיפה שהוא קיבל כגור, כמה שתשקיעו יותר בבנייה נכונה של האופי של הגור, כך הוא יהיה יותר ״נוח״ בהמשך.

בחו״ל יש הרבה בורזוי שעוסקים בכלבנות הטיפולית, גם בארץ היתה בעבר כלבה אחת שעסקה בזה. לדעתי יש להם יכולות מדהימים בנושא הזה.

בורזוי הם לא אכלנים גדולים, אבל הם ישמחו לאכול משהו טעים מהשולחן שלכם אם תתנו להם ואם לא תתנו ולא שמתם את האוכל במקום מוגן או השארתם לכמה זמן ללא השגחה, אז יש מצב שכבר לא תמצאו את האוכל :)

למתעניינים בגזע בורזוי הייתי מספרת דבר ראשון על הנטייה החזקה שלהם לצוד. הם מגיבים מאוד מהר לכל דבר שזז, עף, רץ..

הם לא מקשיבים כל כך בזמן שהם כבר ״בתוך זה״ וגם עלולים לרוץ אחרי משהו ולהתרחק מהבעלים שזה מלחיץ באמת, אבל הם גם יודעים מאיפה הם התחילו ואיפה נמצא הבעלים (אם הוא לא הלך כבר לחפש את הכלב) וברוב המקרים חוזרים לאותה ניקודה, כן לפחות זה מנחם קצת. ושוב תלוי באופי של הכלב הספיציפי ויש כאלה שהולכים ליד ורצים רק ליד הבעלים ולא נוטים להתרחק בכלל!

משהו עף ברוח, חתול רץ או כלב רץ ללא רצועה זה תמיד מאתגר אותם!

וסליחה לאנשים שאוהבים לטייל עם הכלב ללא רצועות בפארק, אבל גם אם הוא נורא, נורא חמוד וידידותי וזה בסדר מבחינתכם שהוא מסתובב ללא רצועה, אבל אם הוא רץ פתאום ואני לא מוכנה עם רגליים ״משורשות״ לקרקע, פה יכולה להיות בעיה…

המחלות הנפוצות של הגזע

צריך לציין את המוות פתאומי בגלל התנגשויות בזמן הריצה למשל.

מחלות לב די נפוצות בגזע וכדאי לבדוק מידי פעם אצל קרדיולוג.

Degenerative myelopathy (DM) - מחלה ניוונית המתקדמת באיטיות עם הופעה מאוחרת (גיל 8 שנים ומעלה).

.עושים בדיקות גנטיות למחלה הזאת כדי לא לקבל גורים חולים

הפוך קיבה - כל הכלבים הגדולים בסיכוי מוגבר לבעיה הזאת.

אני מגדלת היום 4 בורזויים בוגרים בבית, בדירה עם מרפסת (* מדוברת בשנת 2020 מאז השתנו הדברים :)).

יוצאת לטיולים בבוקר בדרך כלל עם כולם באוטו לשטח לשחרר קצת לריצות בשטח הסמוך לבית, בצהריים וערב לפיפי קקי או הליכות בשכונה.

כל פעם שאנחנו מטיילים ברחוב או יוצאים לטיול בעיר הגדולה בשביל החשיפה, זה תמיד מושך מלא תשומת לב של כולם מסביב וזה מתחיל מ״וואוווווו מה זה היצורים המדהימים האלה״, ״מהממים!״, ״איזה יפים!״, ״זה סלוקי?״, ״זה כלב רוח?״, ״אפשר לצלם?״ ועד…. ותמיד יש גם תגובות מצחיקות כמו: ״זה כבשה?״, ״זה גמל?״, ״זה עז?״ ״מה זה? זה כלב זה?״…. ועד התגובות כמו: ״איזה מכוער״….. בקיצור אי אפשר לעבור ללא תשומת לב זה בטוח והשאלות שנשאלות הכי הרבה כשפוגשים אותנו:

- זה אפגני?

- זה סלוקי?

-  ואיך את מריצה אותם כל הזמן כי הם חייבים, ממש חייבים לרוץ 20/50 ק״מ כל יום?!!!!!

- וכל אלה גרים אצלך בבית?

- יש לך ילדים? (דרך אגב כן, יש לי בן ובת)

למי מתאים הגזע?

(* הקטע עודכן מהטקס המקורי שהיה בפוסט)

הבורזוי מתאים קודם כל לאנשים שמתאהבים במראה המלכותי והאצילי שלו.
אבל חשוב לא לבחור גזע רק לפי תמונה יפה או פוסט באינסטגרם — זה פשוט לא מספיק.

לפני שמצרפים בורזוי למשפחה, כדאי לקרוא, ללמוד, להבין. אנחנו משתדלים לכתוב ולשתף כמה שיותר מידע על הגזע הזה, כדי לעזור לאנשים להכיר אותו באמת — עם כל הקסם והאתגרים שבו.

בורזוי הם כלבים אינסטינקטיביים, עם חשיבה עצמאית – לפעמים עקשנים, לפעמים לא מצייתים.
אבל עם חינוך נכון, חשיפה טובה, וסביבה שמתאימה להם – הם יכולים להיות כלבים רגועים, קשובים, שמחים ונוחים מאוד לחיים משותפים.

והיופי האמיתי? שמי שנמשך למראה שלהם, מגלה אחר כך שגם בבית הם שקטים, עדינים, לא תובעניים – חיים בהרמוניה ונוכחות נעימה.

הם גם מתאימים לאנשים שאוהבים טיולים בטבע, ומבינים שצריך לדעת לקחת אחריות – לא רק על הכלב, אלא גם על הסביבה, כי בורזוי עדיין כלב ציד בלב ובנפש.

מתאים למי שלא אוהב להתעסק יותר מידי עם טיפוח של כלבים.

וגם....

מתאים מאוד לאנשים סוציאלים, כאלו שאוהבים שעוצרים אותם ברחוב, מדברים איתם, לאנשים שיש להם סבלנות לאנשים אחרים כי באמת שצריך את זה פה לפעמים :)

צריך לציין שזה גזע ממש ממש פוטוגני שאוהבים להזמין לצילומים, הצילומים הכי מגניבים שקרו לנו עד היום זה כמובן עם גל גדות המדהימה בחוף הים בקיסריה באוגוסט 2020 צילומים עם הצלם דודי חסון עבור המגזין היוקרתי וניטי פאייר האמריקאי.

ולסיום...

באמת ששמתי פה את הלב שלי.

את כל השנים שאני מגדלת בורזוי אי אפשר להכניס לפוסט אחד. אני מקווה שאהבתם, שהתחברתם, שהצלחתם לראות את הגזע והיופי שבו בין השורות ומעבר לכתוב כי באמת שיש בהם המון!

ו… בורזוי זה אני, ואני זה בורזוי :)

#הגזע_שלי_ואני

#borzoi, #sighthoundphotography, #sighthound, #dog, #beautifuldog, #рпб, #борзая, #борзаяизраиль, #русскаяборзая, #русскаяпсоваяборзая, #celestialroyaltyborzoikennel, #borzoikennel, #celestialroyalty, #celestialroyaltyborzoikennel